נתראה בקרוב
כל התיקים ארוזים, את מוכנה לצאת, אני עומד כאן, מחוץ לדלתך, לא רוצה להעיר אותך רק כדי להפרד. אבל תכף השחר יגיע, בקושי אור, המכונית תחכה ואמא תצפור. אני כבר לבד כל-כך, אני יכול למות. כל-כך הרבה פעמים שאכזבתי אותך, כל-כך הרבה פעמים שהכעסתי אותך, בחיי באמת, אין להם משמעות. לכל מקום שאלך, אחשוב עלייך, [...]
אני שגיא, בן עשרים ומשהו, מתכנת ופילוסוף בגרוש, גר בתל-אביב וחי באינטרנט בערך מאז שאני זוכר את עצמי.