10:42
נובמבר 10th, 2009זאת השעה עכשיו. השיעור שלי התחיל לפני 12 דקות. אני צריכה ללכת לאוניברסיטה. פשוט ללכת לתחנה ולקחת קו 19. זה לא משנה שאאחר לשיעור. זה גם לא משנה אם לא אכנס אליו. אבל כדאי שאגיע לאוניברסיטה, סתם כדי לצאת מהבית ולקחת כל מיני דברים שאני בטח צריכה לקרוא למחר. כואבת לי הבטן. אני בהאנג אובר. יצאתי מהמקלחת ועמדתי מול ארון הבגדים שלי, והרגשתי כמו בסרט כשקרסתי בבכי לתוכו, מתאבלת על כל הדברים שלא יהיו יותר. הזמן לא אמור להקהות את הכאב? אז למה אני מרגישה ככה? עכשיו השעה 10:44 ואני צריכה ללכת. פשוט להתאפס על עצמי, להיכנס באיחור אופנתי לשיעור. לחייך. לדבר עם אנשים. אני מפחדת ממה שקורה לי וממה שעוד יקרה לי. אני מפחדת. אוף.